Loading...

הבלוג שלנו

זכות השימוע

זכות השימוע בהליך הפלילי עוסקת בעניינו של אדם אשר עתיד לעמוד בפני הליך פלילי.
מקורה של הזכות מוסדרת בחוק סדר הדין הפלילי, הרעיון ששוכן בזכות זו הוא ההזדמנות ליתן לאדם, לפני קבלת החלטה משמעותית בעניינו, להשמיע טענותיו בפני הרשות המוסמכת על מנת שתחליט אם להגיש כתב אישום או לחדול.

זכות השימוע לפני הגשת כתב אישום 

החלטה להגיש כתב אישום נגד פלוני, מולידה את הזכות של פלוני להשמיע טענותיו בטרם יוגש נגדו כתב אישום.

זכות השימוע לפני הגשת כתב אישום נהוגה בישראל שנים רבות, בשנת 1991, נקבעו הנחיות וקביעות  בנושא זה על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז , יוסף חריש ז"ל, שהיה היועץ המשפטי השמיני לממשלה, סגן נשיא בימ"ש המחוזי (שופט), בתל-אביב.
הנחיות וקביעות אלו, עודכנו, בחודש נובמבר ובשנת 2003. 
בשנת 2000, עוגנה באופן סופי בחוק זכות השימוע, אשר נקראת גם זכות היידוע, וזו נמצאת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]- התשמ"ב – 1982. 

יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע (תיקון מס' 28) תש"ס-2000  (תיקון מס' 28) (תיקון) תשס"א-2001  (תיקון מס' 28) (תיקון מס' 2) תשס"ב-2002
60א.   
(א)  רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך[5].
(ב)  בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
(ג)   נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
(ד)  חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
(ה)  החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו)   אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.
(ז)   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
(ח)  הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
(ט)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).


הרעיון שמונח מאחורי זכות זו, והמעוגן בחוק סדר הדין הפלילי, שורשו הוא מזכויות היסוד של האדם, בטרם מקבל הגוף הרלוונטי החלטה להגיש כתב אישום בעבירות בעלות אופי חמור, שיש עמן קלון, החקיקה למעשה מחייבת את הגופים ליתן לאדם את הזכות להשמיע את טענותיו, כמובן שהכל בכפוף לסייגים שבחוק.

דוגמאות מהפסיקה : 
על מהותה של זכות השימוע, עמד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, בעת שהציג הסדר טיעון שנחתם עם הנשיא המורשע, לשעבר משה קצב, בעקבות השימוע שנערך לו :

"שימוע אינו עניין טכני, שימוע הוא עניין מהותי. שימוע הוא הליך שנועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה, ושימוע לעתים קרובות מביא לשינוי בתמונה הראשונית של חומר הראיות. זה מה שהביא לשינוי בסעיפי האישום. 
ישנה מחלוקת בפסיקת בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים לגבי משמעות הגשת כתב אישום ללא שימוע. ישנן ערכאות הרואות בכך 'פסול' היורד לשורשו של ההליך והמוביל לביטול כתב האישום. מאידך, ישנן ערכאות הסבורות שניתן לקיים שימוע 'בדיעבד' וחזקה על רשויות התביעה שיתייחסו לטענות הנאשם "בלב פתוח ובנפש חפצה". בית המשפט העליון טרם הכריע בסוגיה לגופה, שופטת בית המשפט העליון איילה פורקצ'ה   הביעה את דעתה ש: "אין דומה שימוע לפני מעשה, לשימוע בדיעבד, בעוד כתב אישום תלוי ועומד. 

במידה וקיבלתם מכתב לידכם מאת רשויות התביעה, מומלץ להיוועץ עם עו"ד מנוסה, אשר ידע לפעול אל מול הרשויות ולשכנע את התביעה מדוע צריכה היא להימנע מהגשת כתב אישום במקרה הנדון.
מקורה של הזכות מוסדרת בחוק סדר הדין הפלילי, הרעיון ששוכן בזכות זו הוא ההזדמנות ליתן לאדם, לפני קבלת החלטה משמעותית בעניינו, להשמיע טענותיו בפני הרשות המוסמכת על מנת שתחליט אם להגיש כתב אישום או לחדול.

זכות השימוע לפני הגשת כתב אישום 

החלטה להגיש כתב אישום נגד פלוני, מולידה את הזכות של פלוני להשמיע טענותיו בטרם יוגש נגדו כתב אישום.

זכות השימוע לפני הגשת כתב אישום נהוגה בישראל שנים רבות, בשנת 1991, נקבעו הנחיות וקביעות  בנושא זה על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז , יוסף חריש ז"ל, שהיה היועץ המשפטי השמיני לממשלה, סגן נשיא בימ"ש המחוזי (שופט), בתל-אביב.
הנחיות וקביעות אלו, עודכנו, בחודש נובמבר ובשנת 2003. 
בשנת 2000, עוגנה באופן סופי בחוק זכות השימוע, אשר נקראת גם זכות היידוע, וזו נמצאת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]- התשמ"ב – 1982. 

יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע (תיקון מס' 28) תש"ס-2000  (תיקון מס' 28) (תיקון) תשס"א-2001  (תיקון מס' 28) (תיקון מס' 2) תשס"ב-2002
60א.   (א)  רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך[5].
           (ב)  בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
           (ג)   נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
           (ד)  חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
           (ה)  החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
           (ו)   אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.
           (ז)   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
           (ח)  הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
           (ט)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
	

הרעיון שמונח מאחורי זכות זו, והמעוגן בחוק סדר הדין הפלילי, שורשו הוא מזכויות היסוד של האדם, בטרם מקבל הגוף הרלוונטי החלטה להגיש כתב אישום בעבירות בעלות אופי חמור, שיש עמן קלון, החקיקה למעשה מחייבת את הגופים ליתן לאדם את הזכות להשמיע את טענותיו, כמובן שהכל בכפוף לסייגים שבחוק.

דוגמאות מהפסיקה : 
על מהותה של זכות השימוע, עמד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, בעת שהציג הסדר טיעון שנחתם עם הנשיא המורשע, לשעבר משה קצב, בעקבות השימוע שנערך לו :

"שימוע אינו עניין טכני, שימוע הוא עניין מהותי. שימוע הוא הליך שנועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה, ושימוע לעתים קרובות מביא לשינוי בתמונה הראשונית של חומר הראיות. זה מה שהביא לשינוי בסעיפי האישום. 
ישנה מחלוקת בפסיקת בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים לגבי משמעות הגשת כתב אישום ללא שימוע. ישנן ערכאות הרואות בכך 'פסול' היורד לשורשו של ההליך והמוביל לביטול כתב האישום. מאידך, ישנן ערכאות הסבורות שניתן לקיים שימוע 'בדיעבד' וחזקה על רשויות התביעה שיתייחסו לטענות הנאשם "בלב פתוח ובנפש חפצה". בית המשפט העליון טרם הכריע בסוגיה לגופה, שופטת בית המשפט העליון איילה פורקצ'ה   הביעה את דעתה ש: "אין דומה שימוע לפני מעשה, לשימוע בדיעבד, בעוד כתב אישום תלוי ועומד. 

במידה וקיבלתם מכתב לידכם מאת רשויות התביעה, מומלץ להיוועץ עם עו"ד מנוסה, אשר ידע לפעול אל מול הרשויות ולשכנע את התביעה מדוע צריכה היא להימנע מהגשת כתב אישום במקרה הנדון.

השאר תגובה